ביטוח מחלות קשות מקנה זכאות לתגמולי ביטוח במקרה שבו חלה המבוטח במחלה המכוסה על פי תנאי הפוליסה. תגמולי הביטוח שישולמו למבוטח קבועים בפוליסה. ככל שתשולם פרמיה גבוהה יותר, כך יהיו תגמולי הביטוח גבוהים יותר.

מרבית הפוליסות מכסות מחלות כגון סרטן מסוגים מסוימים, איידס (כתוצאה מעירוי דם נגוע, ולא כתוצאה ממגע מיני), אלצהיימר, פרקינסון, התקפי לב קשים וכו'.

בדרך כלל קבועה בפוליסות מחלות קשות תקופת אכשרה בת מספר שבועות או חודשים. המשמעות היא, כי רק בחלוף תקופת האכשרה נכנס הכיסוי הביטוחי לתוקף.

הבדלים בין פוליסות וניסוחים מסוימים בפוליסות עצמן שעשויים להיראות בעיני מבוטחים כמינוריים בעת עשיית הביטוח, עשויים להתגלות כמהותיים ביותר במועד שבו יתרחש מקרה הביטוח, ומשכך כדאי לבחון את סעיף ההגדרות בפוליסת הביטוח בטרם רכישת הפוליסה. כך, למשל, מרבית פוליסות המחלות הקשות אינן מכסות סרטן עור, או דורשות חומרה גבוהה של סרטן עור. כך גם לגבי מחלות לב - לא כל "התקף לב" מכוסה בפוליסה.

כאשר המבוטח מוכיח כי מצבו עונה להגדרות המופיעות בתנאים הכלליים של פוליסת הביטוח, לרוב באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי, יהיה זכאי לתגמולי ביטוח בגובה סכום הביטוח הנקוב בפוליסת מחלות קשות. ישנן פוליסות המאפשרות המשך כיסוי ביטוחי, וזאת על אף שהוגשה תביעה לקבלת תגמולי ביטוח מחלות קשות ושולמו תגמולי ביטוח למבוטח.

יש לשים לב למגבלת ההתיישנות בדיני הביטוח. 

מומלץ להיוועץ עם עורך דין ביטוח מיד עם קבלת עמדת חברת הביטוח, ולא לקבל את תשובת חברת הביטוח ביחס לתביעת ביטוח מחלות ככתבה וכלשונה, מבלי לוודא כי התשובה אכן עומדת בתנאי דיני הביטוח. לחברות הביטוח נימוקים רבים לאי-תשלום תגמולי ביטוח, ולא כולם עומדים בתנאי חוק חוזה הביטוח או בהנחיות המפקח על הביטוח. מבוטחים רבים מקבלים את תשובת חברת הביטוח ביחס לתביעת ביטוח מחלות קשות כמות שהיא, מבלי לבדוק את תוקפה החוקי, וכך קורה כי מבוטחים רבים מוותרים למעשה על זכויות המגיעות להם מכוח החוזה שרכשו. פעמים רבות גם קורה, כי מבוטחים מסכימים לפשרות שמציעות להם חברות הביטוח, הגם שאין כל צידוק או כל בסיס להצעות אלו.