חוק חוזה הביטוח קובע, כי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח מתיישנת כעבור 3 שנים ממועד קרות מקרה הביטוח. להלן כמה דוגמאות:
בביטוח חיים מתחיל מרוץ ההתיישנות במועד הפטירה של המבוטח.
בביטוח נכות מתחיל מרוץ ההתיישנות ביום בו התגבשה הנכות.
בביטוח מחלה מתחיל מרוץ ההתיישנות ביום גילוי המחלה.
בביטוח רכוש, כגון ביטוח רכב או ביטוח דירה, מתחיל מרוץ ההתיישנות במועד מקרה הביטוח (היום בו אירעה גניבה, שריפה, תאונה וכד').
בפוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה, עילת התביעה מתחדשת מדי חודש. משמעות הדבר היא, כי אף אם אובדן כושר עבודה נגרם למשל כתוצאה מתאונה שאירעה לפני יותר מ-3 שנים, או מחלה שפרצה לפני יותר מ-3 שנים, עדיין זכאי המבוטח, כל עוד מצבו עונה להגדרה של אובדן כושר עבודה, לקבל תגמולי ביטוח לתקופה של עד 3 שנים לאחור. לדוגמה: אדם שאירעה לו תאונה בינואר 2002 והתביעה הוגשה בינואר 2006 יהיה זכאי לתגמולי ביטוח החל מינואר 2003.
בדומה לפוליסת אובדן כושר עבודה, במקרה של ביטוח סיעוד מתחיל מרוץ ההתיישנות ביום בו הפך המבוטח לסיעודי. גם במקרה זה יתכן שמדובר בעילה המתחדשת מדי חודש, אם פוליסת הביטוח היא מסוג פיצוי/שיפוי חודשי (להבדיל למשל מפוליסה המקנה זכאות לתגמולי ביטוח חד-פעמיים).
מרוץ ההתיישנות מופסק אך ורק על ידי הגשת תביעה לבית המשפט, או קבלת הסכמה מפורשת וכתובה של המבטח, על הארכת תקופת ההתיישנות. לכן, אין די בהגשת דרישה לחברת הביטוח כדי להאריך את תקופת ההתיישנות.
חשוב מאוד לפעול בהקדם למימוש הזכויות אל מול חברת הביטוח, בטרם תתיישן התביעה.
אם קיבלתם תשובה שלילית מחברת הביטוח, חשוב להתייעץ עם עורך דין ביטוח מיד עם קבלת עמדת חברת הביטוח, ולא לקבל את תשובת חברת הביטוח ביחס לתביעת נכות מתאונה ככתבה וכלשונה, מבלי לוודא כי התשובה אכן עומדת בתנאי דיני הביטוח. לחברות הביטוח נימוקים רבים לאי-תשלום תגמולי ביטוח, ולא כולם עומדים בתנאי חוק חוזה הביטוח או בהנחיות המפקח על הביטוח. נפגעים רבים מקבלים את תשובת חברת הביטוח כמות שהיא, מבלי לבדוק את תוקפה החוקי, וכך קורה כי מבוטחים רבים מוותרים למעשה על זכויות המגיעות להם מכוח החוזה שרכשו. פעמים רבות גם קורה, כי מבוטחים מסכימים לפשרות שמציעות להם חברות הביטוח, הגם שאין כל צידוק או כל בסיס להצעות אלו.
פסקי דין
חוקים
מאמרים