בחוק הביטוח הלאומי (הפרק הדן בביטוח נפגעי עבודה) נקבע, כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו. תאונת דרכים אשר אירעה בדרך אל או מהעבודה עשויה, אפוא, להיחשב גם כתאונת עבודה. גם עובד אשר נפגע מרכב חולף בדרכו אל או מהעבודה עשוי להיחשב כנפגע בתאונת עבודה.
המוסד לביטוח לאומי אינו משלם פיצוי מלא בגין הפסד השתכרות בפועל או הפסד כושר השתכרות. כך, למשל, דמי הפגיעה להם זכאי נפגע תאונת עבודה הינם בשיעור 75% משכרו המבוטח לפני הפגיעה. אם נותרה נכות צמיתה בשיעור שבין 9% ל-19%, הנפגע יהיה זכאי למענק נכות חד-פעמי, אשר עשוי להיות נמוך מההפסד בפועל (כיוון שהמענק מחושב לפי 75% מהשכר המבוטח X שיעור הנכות שנותרה X 43 גמלאות בלבד). אם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הנפגע יהיה זכאי למימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, ובהמשך להשלמת מימוש הזכויות, במידת הצורך, מול חברת הביטוח.
נפגע תאונת עבודה זכאי להיבדק על ידי ועדה רפואית, לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי. אם יתברר כי נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהאירוע, הוא עשוי להיות זכאי לקצבאות או מענקים בגין אותה נכות, וכן לזכויות נוספות מהביטוח הלאומי.
השאלה אם תאונת הדרכים הינה גם תאונת עבודה הינה קריטית, היות שעל תאונת עבודה חלים דינים ייחודיים, אחד מהם הוא כלל "קביעה על פי חוק אחר", שמשמעותו – אם עד מועד שמיעת הראיות בתביעה שהוגשה לבית המשפט נקבעה הנכות על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, תחייב קביעת ועדת המוסד לביטוח לאומי ולא קביעת מומחה מטעם בית המשפט. יש לכך משמעות לא מעטה, הן מבחינת אופן קביעת הנכות והן מבחינת מימון שכר טרחת המומחה הרפואי.
בעת בחינת השאלה האם התאונה הינה גם תאונת דרכים יש לשים לב גם להוראות סעיף 81 לחוק הביטוח הלאומי אשר קובע, כי תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה לא תיחשב כתאונת עבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת.
כיום, בדומה לשכר טרחת עורך דין תאונות דרכים הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, גם שכר טרחת עורך דין ביטוח לאומי קבוע בחוק הביטוח הלאומי.