פוליסות הביטוח לרכבים פרטיים ומסחריים עד 4 טון כפופות לתנאי הפוליסה התקנית, בה כלולים תנאים לביטוח מקיף (לרכב של המבוטח) ולביטוח כלפי צדדים שלישיים ("ביטוח צד ג'").

הפוליסה התקנית קובעת, כי חברת הביטוח רשאית לשנות תנאי מתנאי הפוליסה התקנית רק אם השינוי הוא לטובת המבוטח.

רכבים אחרים כגון מוניות, אופנועים ומשאיות מבוטחים בפוליסות ספציפיות לסוג הרכב. במקרים אלה חשוב מאד לשמור על הפוליסה, היות שלכל פוליסה תנאים ספציפיים לה.

כל חריג לחבות חברת הביטוח יש להדגיש ולהבליט, כנדרש בסעיף 4 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.

על המבוטח חלה חובה להשיב תשובות מלאות וכנות לשאלות המוצגות לו על ידי המבטח בשלב הצעת הביטוח, ואסור למבוטח להסתיר בכוונת מרמה עניין שהוא ידע כי הוא מהותי למבטח לצורך הערכת הסיכונים המבוטחים. כמו כן על המבוטח לנקוט באמצעים למניעת סיכונים שהמבטח דרש נקיטתם להקלת הסיכונים המבוטחים לפי פוליסה זו.

אם יימצא כי המבוטח לא השיב תשובות מלאות וכנות לשאלות בעניינים המהותיים, או הסתיר מן המבטח בכוונת מרמה עניין מהותי, או לא נקט באמצעים שדרש המבטח להקלת הסיכונים המבוטחים לפי פוליסה זו - יהיה המבטח רשאי לבטל את הפוליסה או להקטין את היקף חבותו, והכל על פי הוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.

מומלץ בחום להיוועץ עם עורך דין ביטוח כבר בעת הגשת התביעה לחברת הביטוח, שכן קיימים תחומי ביטוח שבהם חשוב אופן הצגת העובדות למבטחת. כך, למשל, בפסיקה נקבע כי רכב ייחשב כמאויש גם כשהנהג עומד מחוץ לרכב, אף כשמפתחות הרכב ב"סוויץ'", וזאת כל עוד נשמר קשר עין עם הרכב ממרחק סביר. למרות זאת, חברות הביטוח דוחות תביעות רבות במקרים הנופלים בגדר הסיטואציה הנ"ל, בטענה כי הרכב לא היה מאויש, ולו משום שהנהג לא ישב בתוך הרכב.

מומלץ להיוועץ עם עורך דין ביטוח מיד עם קבלת עמדת חברת הביטוח, ולא לקבל את תשובת חברת הביטוח ביחס לתביעת ביטוח רכב ככתבה וכלשונה, מבלי לוודא כי התשובה אכן עומדת בתנאי דיני הביטוח והפסיקה העניפה בתחום. לחברות הביטוח נימוקים רבים לאי-תשלום תגמולי ביטוח, ולא כולם עומדים בתנאי חוק חוזה הביטוח או בהנחיות המפקח על הביטוח. מבוטחים רבים מקבלים את תשובת חברת הביטוח ביחס לתביעת ביטוח רכב כמות שהיא, מבלי לבדוק את תוקפה החוקי, וכך קורה כי מבוטחים רבים מוותרים למעשה על זכויות המגיעות להם מכוח החוזה שרכשו. פעמים רבות גם קורה, כי מבוטחים מסכימים לפשרות שמציעות להם חברות הביטוח, הגם שאין כל צידוק או כל בסיס להצעות אלו.