בעבר הלא רחוק, אופנוענים יכלו לרכוש ביטוח חובה רק מ"הפול" – המאגר הישראלי לביטוחי רכב, כיוון שחברות הביטוח הפרטיות סירבו לבטח אופנוענים, בשל ההנחה הרווחת לפיה אופנוענים מהווים ציבור מבוטחים בסיכון גבוה. תאגיד "הפול" מחויב למכור ביטוחי חובה לנהגים שחברות הביטוח הפרטיות מסרבות לבטח (נהגים מסוכנים, נהגים בעלי עבר תעבורתי שלילי, וכיו"ב). בעקבות התייקרות תעריפי ביטוח החובה, שבו מספר חברות ביטוח לשווק פוליסות ביטוח חובה בתעריפים נמוכים מאלה שגובה "הפול".

רוכב אופנוע אשר נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בדיוק כמו נהג רכב. אם היה מעורב רכב נוסף בתאונה, קובע חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים את אופן חלוקת תשלום הפיצוי בין מבטח האופנוע למבטח הרכב.

פוליסות עם השתתפות עצמית – סכנה למבוטח!

בעקבות עליית מחירי ביטוח החובה, החלו חברות הביטוח לשווק פוליסות ביטוח חובה עם מרכיב של "השתתפות עצמית" מצד המבוטח, תמורת הנחה של כ-10% בלבד מדמי הביטוח. מבוטחים רבים נופלים בפח ורוכשים פוליסות אלו, מבלי לקרוא את האותיות הקטנות: תמורת ההנחה הקטנה בדמי הביטוח, מוותר המבוטח על פיצוי משמעותי, השווה ערך במרבית הפוליסות ל-25,000 ש"ח בגין כאב וסבל ו-7 ימי אי-כושר ראשונים.

במבט ראשון לא נראה כי מדובר בסכומים גבוהים למדי. אולם שימו לב: כדי "לזכות" בפיצוי בסך 25,000 ש"ח בראש הנזק של כאב וסבל, על הנפגע לסבול מנכות צמיתה בעקבות התאונה בשיעור של כ-15%. משמע, אם נגרמה לנפגע נכות בשיעור 10%, לא יזכה לכל פיצוי בגין כאב וסבל. ואילו ביחס ל-7 ימי אי כושר – גם אלה עשויים להתגלות כהפסד משמעותי, במיוחד לבעלי שכר גבוה.

בשיעור ניכר של תאונות דרכים, שווי הפיצוי לו זכאים הנפגעים נמוך או שווה לסכום "ההשתתפות העצמית". על כן, במקרים רבים עשויים למצוא עצמם מבוטחים אשר איתרע מזלם ונפגעו בתאונת דרכים, ללא כל פיצוי, או עם פיצוי נמוך משמעותית מזה לו היו זכאים, אלמלא רכשו פוליסת ביטוח חובה עם השתתפות עצמית, אשר בסופו של דבר מהווה הפסד למבוטח ורווח אדיר לחברות הביטוח.