פרק ט' – ביטוח נכות

פרק ט': ביטוח נכות

סימן א': הגדרות

הגדרות 

195. בפרק זה –

"בעל ליקוי חמור" – מי שנקבעה לו, לפי הוראות סעיף 208, נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות, או בשיעור של 40% לפחות בהתאם למבחנים המנויים בפרטים 33 או 91 שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984;

"הכנסה" – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד', ולמעט הענקות מכוח סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים;

"הכנסה מעבודה או ממשלח יד" – הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה;

"זכאי במשך תקופת ממושכת" – מי שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), בתקופה של 60 חודשים לפחות מתוך 84 החודשים שקדמו בתכוף ליום תחילתו של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח-2008;

"ליקוי" – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;

"מבוטח" – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;

"נכה" – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:

(1)   (נמחקה);

(2)   אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי-כושר להשתכר); לעניין פרק זה יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;

(3)   אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על המפורט להלן, לפי העניין:

(א)   לגבי מי שזכאי במשך תקופה ממושכת או בעל ליקוי חמור – 60% מהשכר הממוצע;

(ב)   לגבי מי שאינו זכאי במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי חמור – 45% מהשכר הממוצע;

השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;

"עובד קטין" – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי פרק ה', ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי סעיף 178(א);

"עקרת בית" – כהגדרתה בסעיף 238, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:

(1)   היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;

(2)   היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;

(3)   היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי סעיף 199(1);

"עקרת בית נכה" – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב- 50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן – אי-כושר לתפקד);

"התאריך הקובע" – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

סימן ב': תנאי הזכאות

הזכאות לגמלת נכות 

196. (א)נכה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.

(ב)  הזכות לגמלה לפי פרק זה תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע, ובלבד שאם במועד זה מקבל הנכה דמי מחלה ממעבידו או מקופת גמל כמשמעותה בסעיף 180, תתחיל הזכות בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה כאמור.

(ג)   (1)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי פרק זה רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה, כמשמעותה בסעיף 200(א) וכן קצבה חודשית נוספת כמשמעותה בסעיף 200א(ב):

(א)   הוא בעל ליקוי חמור;

(ב)   נקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;

(ג)    הוא אינו זכאי לגמלה לפי תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010, בעד התקופה שמהיום ה-31 כאמור;

(2)   נכה שזכאי לתשלום קצבאות כאמור בפסקה (1) וגם לקצבה מיוחדת לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978 (בפסקה זו – קצבה מיוחדת), בעד התקופה שמהיום ה-31 כאמור באותה פסקה, ישולמו לו הקצבאות כאמור בפסקה (1) או הקצבה המיוחדת, לפי הגבוה, עד ליום ה-90 מהתאריך הקובע.

הוראות מיוחדות לענין עולים 

197. (א)על אף הוראות סעיף 196(א), עולה, שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה.

(ב)  הוראות פרק זה יחולו על כל עולה בשינויים אלה:

(1)   לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי- כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 207(א), ולא לגרוע מהן;

(2)   הזכות לגמלה לפי פרק זה של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי- כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 196(ב), ולא לגרוע מהן;

(3)  לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה שבסעיף 195, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.

(ג)   בסעיף זה, "עולה" – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)   בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות;

(2)   בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

הוראות מיוחדות לענין עקרת בית 

198. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי פרק זה, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי- כושרה לתפקד.

סימן ג': גמלאות

סוגי גמלאות נכות 

199. נכה זכאי לגמלאות אלו:

(1)  קצבה חודשית – לפי סעיפים 200 עד 202;

(2)  שיקום מקצועי – לפי סעיפים 203 עד 205;

(3)  השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי סעיף 206;

(4)  גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי סעיף 206א.

קצבה מלאה ושיעורה 

200. (א)נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב), כשהיא מוגדלת ב-7% (להלן – קצבה חודשית מלאה).

(ב)  שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (לקצבה בשיעור זה ייקרא להלן – קצבה חודשית מלאה).

(ג)   היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבת יחיד מלאה לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

(1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' – 12.5% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 238.

(ד)  תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ב) תוגדל ב-7%.

קצבה חודשית נוספת 

200א. (א) בסעיף זה, "נכות רפואית" – נכות שנקבעה לפי הוראות סעיף 208.

(ב)  נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות ולא מתקיים בו האמור בסעיף 307, זכאי לקצבה נוספת על הקצבה שלה הוא זכאי לפי הוראות סעיפים 200 או 201, לפי העניין, בשיעורים שיחושבו מקצבת היחיד המלאה (בסימן זה – קצבה חודשית נוספת), כמפורט להלן:

(1)   17%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 80% לפחות;

(2)   14%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות ולא יותר מ-79%;

(3)   11.5%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות ולא יותר מ-69% או אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות ולא יותר מ-49% בהתאם לפרטים 33 או 91 שבחלק א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

(ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שהיה זכאי לקצבה חודשית נוספת לפי הוראות אותו סעיף קטן, ושבשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד חדלה זכאותו לקצבה כאמור, יוסיף המוסד לשלם לו קצבה חודשית נוספת בתקופות ובשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   ב-12 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(2)   החל בחודש ה-13 ועד תום 24 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור של 75% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(3)   החל בחודש ה-25 ועד תום 36 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור של 50% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(4)   החל בחודש ה-37 ועד תום 48 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור של 25% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב).

קצבה חלקית 

201. (א)נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור בסעיף 200(א), (ג) ו-(ד), לפי הענין הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור בסעיף 200(ג) ו-(ד).

ניכוי הכנסות מקצבה 

202. 202. (א) בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" – סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת.

(ב)  נכה שהיתה לו הכנסה –

(1)   (נמחקה);

(2)   היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי סעיף 200(א) הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב'; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:

(א)   הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב', מקצבה חודשית מלאה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו;

(ב)   הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) ו-(ב), ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) בלבד;

(3)   היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה הקובעת.

שיקום מקצועי – תנאים

203. מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:

(1)   נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח סעיף 118;

(2)   אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;

(3)   הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;

(4)   הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

שיקום מקצועי – כללים 

204. שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי פרק ה'; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח פרק ה' יחולו לגבי מבוטח כאמור בסעיף 203, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל זקנה

205. מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי פרק זה והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

שירותים מיוחדים 

206. (א)שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי פרק זה הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.

(ב)  השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.

(ג)   השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 בשיעור של 75% לפחות.

(ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

(ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

206א. (א) בסעיף זה, "גמלה בסיסית" – גמלה לפי הוראות סעיף 206.

(ב)  מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:

(1)   42.5%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 150% מקצבת יחיד מלאה;

(2)   28.5%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 100% מקצבת יחיד מלאה;

(3)   14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.

(ג)   מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר

תחילת הבירור 

207. (א)לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע צומצמה הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב- 50% או יותר או שנפסקה, ובאין הכנסה כאמור – מהיום שהיה לנכה.

(ב)  לענין הקביעה אם חל צמצום בהכנסה מעבודה, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

אחוזי נכות רפואית  

208. (א)תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.

(ב)  רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)   קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו.

(ד)  השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.

(ה)  בסעיף זה, "ליקוי יחיד" – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984, שבצדם נקוב אחוז נכות.

דרגת אי-כושר להשתכר 

209. (א)פקיד תביעות כאמור בסעיף 298 יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי- כושרו להשתכר.

(א1)        דרגת אי-כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.

(ב)  בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.

(ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.

(ד)  (1)   תובע שחדל להיות נכה בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), ובתוך תקופה שלא עלתה על 36 חודשים רצופים מהיום שבו החלה להשתלם לו ההכנסה השוללת פחתה הכנסתו כאמור מההכנסה הקבועה לגביו בפסקה (3) להגדרה "נכה" שבסעיף 195, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת;

(2)   קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

דרגה זמנית של  אי-כושר להשתכר 

210. פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות 

211. (א)הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי פרק זה, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.

(ב)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.

(ג)   הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן 

212. (א)השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.

(א1)        הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב) יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

(ב)  השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי סעיף 211.

ערעור 

213. החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר 

214. (א)המוסד רשאי לבדוק מחדש את שיעור נכותו הרפואית של מי שזכאי לקצבה לפי סימן ז' (להלן – זכאי), וכן את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית וכן רשאי הזכאי או הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

(ב)  החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין סעיפים 208 ו-209; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.

(ג)   בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296 ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.

סימן ה': שונות

הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה 

215. השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.

(בוטל).

הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה 

217. המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי פרק זה או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות  

218. סמכויות המוסד לפי סעיף 145 יהיו לו גם לענין גמלה לפי פרק זה.

חובת אדם למסור מידע 

219. השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין פרק זה, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים  

220. 220. (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 90 מיליון שקלים חדשים.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)   המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;

(2)   התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש; לענין זה, "סכום ההפרש" – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת.

(3)   בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(ג)   הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין 

220א. (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת).

(ב)  זכאי להטבה שמשתלמת לו קצבה לפי הוראות סימן ז', תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור בסעיף קטן (א) גם לאחר תום תקופת הזכאות המיוחדת, בסכום שיחסו להטבה או כיחס שבין שיעור הקצבה כאמור החל לגביו לבין קצבה חודשית מלאה בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה.

סימן ו': ילד נכה

הגדרת ילד נכה  

221. לענין סימן זה, "ילד נכה" – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

גמלאות בשל ילד נכה 

222. (א)השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר –

(1)   תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;

(2)   עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.

(ב)  השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.

(ג)   השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.

(ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

(ד)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות סעיפים 212 ו-213 יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.

מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה 

222א. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים 

222ב. (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי סעיף 222.

(ב)  היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:

(1)   למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת בעדו גמלה לפי סימן זה, רק בשל כך שהוא מוחזק בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום או שהוא מוחזק בידי משפחה אומנת;

(2)   למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי סימן זה.

סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה

קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה 

222ג. (א)  בסימן זה, "מבוטח בעל ותק" – מבוטח שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), במשך תקופה של 12 החודשים הרצופים שקדמו בתכוף לפני שזכאותו לקצבה כאמור חדלה בשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד.

(ב)  מבוטח בעל ותק זכאי לקצבה חודשית לפי סימן זה, כל עוד יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד.

(ג)   הקצבה למבוטח בעל ותק תשולם בסכום הנמוך מבין אלה:

(1)   הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב' מקצבה חודשית מלאה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו;

(2)   הסכום שחושב בעדו לאחרונה לפי סעיף 201, בתכוף לפני שהיה למבוטח בעל ותק, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו.

(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ג), קצבה לפי סימן זה, בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או מהשיעור המפורטים להלן, לפי העניין, לא תשולם:

(1)   לגבי מבוטח בעל ותק שיש לו בן זוג ושני ילדים אשר משתלמת בעדם תוספת תלויים לפי סעיף 200(ג) ו-(ד) – 15.5% מהסכום הבסיסי;

(2)   לגבי מבוטח בעל ותק אחר – 200 שקלים חדשים.

(ה)  הסכום האמור בסעיף קטן (ד)(2) יעודכן במועדים ובשיעורי העדכון של הסכום הבסיסי.

(ו)   הוראות סעיף 201(ב) יחולו על גמלה לפי סעיף זה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע ניכוי כאמור בסעיף קטן (ג), מהקצבה המשתלמת בעד מבוטח לפי סעיף זה, תנוכה היתרה מתוספת התלויים.